שלום,
החלטתי להעלות כאן, במקביל לב"חצרות" את עניין ביאור המושג "זקני החסידים" ואשמח לראות
את תגובתיכם
שלום,
והנה ודאי ידוע לכל, הפולמוס המתנהל זה מכבר בפורום המקביל "בח"ח" על עניין מחנובקא-בעלז.
ובאם נתבונן היטב נראה כי בשנים האחרונות, המושג של "זקני החסידים" עומד בפני עצמו -ברבות מן החסידויות, זקני אנ"ש "מרדו" בהנהגה, פרשו והקימו לעצמם חצר חדשה תוך הכתרה של רעבע חדש ולא פעם הדבר לווה במחלוקות וכו'.
(דוגמאות: קארלין, בעלזא, סלונים, תו"א וכו')
האם יש לדעתכם עניין מיוחד במושג הנ"ל של
"זקני אנ"ש?"
יהופיץ
יהופיץ
18:37 8/1/2004 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
"זקני חסידים" - במרכאות - היו תמיד אנשים שלא רצו להיכנע בפני הרבי והצדיק שהוכתר בימיהם, והיו תולים נימוקיהם בבוקי סריקי... עיקר נימוקם היה תמיד שהרבי לא הולך בתלם לפי מה שהקדקוד שלהם "הבין", והיו מביאים בכך חורבן על המשך דורותיהם. (לא חשוב ולא משנה, שבהליכותיהם עצמם לא התנהגו לפי הדרך ה"ישנה"...)
לא לחנם אין כמעט ספר חסידי שמעורר על נקודה זו.
כהמשך לויכוח שהזכרת: הבה תתאר לעצמך מה היו עושים אלפי ורבבות תלמידי חסידי בעלזא בדורינו לולי היו הולכים בשעתו לפי הבנת "זקני החסידים" (אל תשכח: בשעתו לא חלמו שהרבי ממכנובקא יהי' פעם רבם... ודי לחכימא ברמיזא) לולא מנהיגם הרבי שליט"א. אני לא יכול אפילו לחשוב ולתאר על כך.
הרבי שליט"א השכיל ברוב חכמתו וקדושתו לסלול דרך לפי צרכי הדור, לאורם של אבותיו הקדושים, ואכן רואים את הגברא דמאריה סייעיה בכל צעד וצעד.
"זקני החסידים" הבינו שצריך להחזיק רק ב"נשק הישן", והרי ידוע לך בטח המשל שאמר פעם החזון איש לאחד שתמה עליו למה הוא מעודד את בתי הספר שלומדים ומדברים בו עברית, והלא חדש - עברית - אסור מן התורה. השיב לו החזון איש: פעם בעת מלחמה הגיע קצין זקן, שהיה כבר בדימוס 20 שנה, והחל להורות למפקדים הצעירים איך לרכוב על סוסי המלחמה ולירות... אמרו לו הצעירים: אדוני, הנשק שהיה בשעתך אינו שוה היום כלום... כמו כן - אמר לו החזו"א - החזית במלחמת היהדות היא היום לא בשפה העברית אלא הרבה יותר מסוכנת וכו' וכו',
גרשטמר
18:41 8/1/2004 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
תוקן על ידי - גרשטמר - 08/01/2004 18:44:29
גרשטמר
22:37 8/1/2004 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
ידידי על אף כי יתכן והצדק עימך, אך עם כל זאת האם זה רק מקרה שדווקא בדורנו רבו כ"כ המקרים בהם זקני וחשובי העדה (וראה דוגמאות שהבאתי) קמים ועושים מעשה?
והנה דווקא החסידויות אשר התפלגו עלו ופרחו (ואין אני מתייחס דווקא למקרה של בעלזא אשר הינו היוצא מן הכלל אשר אינו מעיד על הכלל) -
ולדוגמא - סלאנים ב"ב (שחור) בעת הפילוג היה להם לא יותר משטיבל קטן בתוככי מא"ש ואולי עוד משהו בב"ב; וכעת כל ירושלים רואה מדי יום את הבניין המפואר שהקימו ועשו הכנסת ס"ת גדולה
בעיר אלעד וכו', וכן המקרה בקארלין ובתולדות אברהם יצחק ועוד.
ורואים כי סיעתא דשמיא מלווה את מעשי ידיהם.
עוד נקודה (אשר קיבלתי לאישי) היא שברבים מהמקרים ה"מרידה" היא כנגד הממסד - הינו כנגד
הצעירים שהשתלטו על המוסדות וכו'
יהופיץ
החלטתי להעלות כאן, במקביל לב"חצרות" את עניין ביאור המושג "זקני החסידים" ואשמח לראות
את תגובתיכם
שלום,
והנה ודאי ידוע לכל, הפולמוס המתנהל זה מכבר בפורום המקביל "בח"ח" על עניין מחנובקא-בעלז.
ובאם נתבונן היטב נראה כי בשנים האחרונות, המושג של "זקני החסידים" עומד בפני עצמו -ברבות מן החסידויות, זקני אנ"ש "מרדו" בהנהגה, פרשו והקימו לעצמם חצר חדשה תוך הכתרה של רעבע חדש ולא פעם הדבר לווה במחלוקות וכו'.
(דוגמאות: קארלין, בעלזא, סלונים, תו"א וכו')
האם יש לדעתכם עניין מיוחד במושג הנ"ל של
"זקני אנ"ש?"
יהופיץ
יהופיץ
18:37 8/1/2004 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
"זקני חסידים" - במרכאות - היו תמיד אנשים שלא רצו להיכנע בפני הרבי והצדיק שהוכתר בימיהם, והיו תולים נימוקיהם בבוקי סריקי... עיקר נימוקם היה תמיד שהרבי לא הולך בתלם לפי מה שהקדקוד שלהם "הבין", והיו מביאים בכך חורבן על המשך דורותיהם. (לא חשוב ולא משנה, שבהליכותיהם עצמם לא התנהגו לפי הדרך ה"ישנה"...)
לא לחנם אין כמעט ספר חסידי שמעורר על נקודה זו.
כהמשך לויכוח שהזכרת: הבה תתאר לעצמך מה היו עושים אלפי ורבבות תלמידי חסידי בעלזא בדורינו לולי היו הולכים בשעתו לפי הבנת "זקני החסידים" (אל תשכח: בשעתו לא חלמו שהרבי ממכנובקא יהי' פעם רבם... ודי לחכימא ברמיזא) לולא מנהיגם הרבי שליט"א. אני לא יכול אפילו לחשוב ולתאר על כך.
הרבי שליט"א השכיל ברוב חכמתו וקדושתו לסלול דרך לפי צרכי הדור, לאורם של אבותיו הקדושים, ואכן רואים את הגברא דמאריה סייעיה בכל צעד וצעד.
"זקני החסידים" הבינו שצריך להחזיק רק ב"נשק הישן", והרי ידוע לך בטח המשל שאמר פעם החזון איש לאחד שתמה עליו למה הוא מעודד את בתי הספר שלומדים ומדברים בו עברית, והלא חדש - עברית - אסור מן התורה. השיב לו החזון איש: פעם בעת מלחמה הגיע קצין זקן, שהיה כבר בדימוס 20 שנה, והחל להורות למפקדים הצעירים איך לרכוב על סוסי המלחמה ולירות... אמרו לו הצעירים: אדוני, הנשק שהיה בשעתך אינו שוה היום כלום... כמו כן - אמר לו החזו"א - החזית במלחמת היהדות היא היום לא בשפה העברית אלא הרבה יותר מסוכנת וכו' וכו',
גרשטמר
18:41 8/1/2004 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
תוקן על ידי - גרשטמר - 08/01/2004 18:44:29
גרשטמר
22:37 8/1/2004 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
ידידי על אף כי יתכן והצדק עימך, אך עם כל זאת האם זה רק מקרה שדווקא בדורנו רבו כ"כ המקרים בהם זקני וחשובי העדה (וראה דוגמאות שהבאתי) קמים ועושים מעשה?
והנה דווקא החסידויות אשר התפלגו עלו ופרחו (ואין אני מתייחס דווקא למקרה של בעלזא אשר הינו היוצא מן הכלל אשר אינו מעיד על הכלל) -
ולדוגמא - סלאנים ב"ב (שחור) בעת הפילוג היה להם לא יותר משטיבל קטן בתוככי מא"ש ואולי עוד משהו בב"ב; וכעת כל ירושלים רואה מדי יום את הבניין המפואר שהקימו ועשו הכנסת ס"ת גדולה
בעיר אלעד וכו', וכן המקרה בקארלין ובתולדות אברהם יצחק ועוד.
ורואים כי סיעתא דשמיא מלווה את מעשי ידיהם.
עוד נקודה (אשר קיבלתי לאישי) היא שברבים מהמקרים ה"מרידה" היא כנגד הממסד - הינו כנגד
הצעירים שהשתלטו על המוסדות וכו'
יהופיץ