מצוות ישוב א"י – בעל דברי יואל

אזוי ווי איך זעי דא און אשכול זענען פארהאן מאנכע וואס האבן פוער פיו געווען אנטקעגען כ"ק הגהקוה"ט מרן אדמו"ר מצאנז קלוזנבורג זצ"ל (בעל שפע חיים) בענין המדינה, וועל איך געבען פאר דו דאזיגע אביסל היים ארבייט אופן התנהגות און גדלות פון רבותיהם.

ההלכה קובעת סייגים על ירידה מארץ ישראל. על פי הרמב"ם מותר לצאת להשתקע בחוץ לארץ רק במקרים של רעב כבד, יש שמקילים בעוד אופנים אבל בכל מקרה הירידה מן הארץ ואפילו היציאה ממנה אינה נחשבת ביהדות לראויה לאיש המעלה.

 

 

 

און דער בעל דברי יואל נישט נאר איז ער אוועק געפארן און זיך אריבער געצויגן קיין חוץ לארץ נאר האט זיך נאך ערלויבט צו פראבירן אנטיילען "פון חוץ לארץ" פאר גדולי ישראל און א"י וואס צו טיען און וואס נישט צו טיען און ווי אזוי זיך צו פירן וכו'. און האט פוער פיו געווען אנטקעגן זיי מיטן זיי אנריפן "אלה שכרעו לבעל" און נאך.

 ווי אויך האט ער זיך ערלויבט און זיך אויסגעדריקט אנטקעגען רשכבה"ג כ"ק מרן אדמו"ר ר' אהרן מבעלזא זצ"ל.

·         אהרן עשה את העגל

·         אז ער איז ווי דו רבנים און כת שבתי צבי רח"ל (עפרא לפומה).

 

_________________

 

עוד מקורות:

1. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א
ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל.


2. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף עו עמוד ב
משום דאסור לצאת מארץ לחוצה לארץ


3. רשב"ם מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א
אין יוצאין כו' - שמפקיע עצמו מן המצות


4. השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין מצווה ד
שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. ... הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות. ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו (ת"כ בהר פ"ה ה"ד וכעי"ז כתובו' קי ב, וש"נ, מלכים ספ"ה) שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלהים אחרים וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה.


5. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א
ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל - אא"כ עמדו סאתים בסלע. א"ר שמעון: אימתי? בזמן שאינו מוצא ליקח, אבל בזמן שמוצא ליקח, אפי' עמדה סאה בסלע - לא יצא.


6. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יג עמוד א
מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם; ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה, א"ר יהודה: אימתי? בזמן שאין מוצא ללמוד, אבל בזמן שמוצא ללמוד - אינו מטמא; רבי יוסי אומר: אפילו בזמן שמוצא ללמוד - יטמא, לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל.


7. תוספות מסכת עבודה זרה דף יג עמוד א
ללמוד תורה ולישא אשה - פירוש ודעתו לחזור לא"י דאילו אין דעתו לחזור אמר בכתובות פ"ב (דף קיא.) אחיו של זה נשא (אשה) [עבודת כוכבים] ומת ברוך המקום שהרגו וזה ירד אחריו לחוצה לארץ ודוקא בהנך מצות שהן חשובות ללמוד תורה שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה ואשה נמי דכתיב (ישעיה מה) לא תהו בראה אבל לשאר מצות לא והכי משמע פ"ד דמגילה (דף כז.) אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר מצות שהם חשובות.


8. רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב.


9. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יג עמוד ב
ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים ... מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא, רבי יהודה אומר: הבא ממדינת הים - לא יגלח, מפני שיצא שלא ברשות. אמר רבא: לשוט - דברי הכל אסור, למזונות - דברי הכל מותר, לא נחלקו אלא להרויחא. מר מדמי ליה כלשוט, ומר מדמי ליה כלמזונות


10. רש"י מסכת מועד קטן דף יד עמוד א
מפני שיצא שלא ברשות - כלומר: הואיל ולא יצא ברשות אחרים, אלא ברצון עצמו - לאו אנוס הוא.
לשוט - אם יצא שלא לצורך, ולא יצא אלא כדי לשוט בעולם ולראותו, וחזר במועד.
למזונות - שיצא לחזר אחר מזונות, שאין לו מזונות וחזר במועד אחריהן - דברי הכל מותר לגלח במועד, לפי שיצא באונס.
להרויחא - שיש לו נכסים הרבה, ויוצא כדי להרויח יותר.


11. רא"ש מסכת מועד קטן פרק ג סימן א
הבא ממדינת הים מתני' דלא כר"י דתניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות אמר רבא לשוט דברי הכל אסור לגלח. למזונות דברי הכל מותר כי פליגי להרוחה רבי יהודה מדמה לה ללשוט ורבנן מדמו לה למזונות וקי"ל כרבנן והראב"ד ז"ל פירש דפלוגתא דר' יהודה ורבנן איירי ביוצא חוצה לארץ.


12. פאת השלחן, הלכות ארץ ישראל, פרק ב סוף סעיף קטן כ"ח.
"ולסחורה הטעם דזהו חייו וישוב ארץ ישראל תליא בזה (תלוי בזה)"


13. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ד
ואלו מגלחין במועד; וכן הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל.


14. מגן אברהם אורח חיים סימן תקלא ס"ק ז
לטייל - אבל יצא להרויח או לראות פני חבירו שרי דמקרי מצוה.


15. משנה ברורה סימן תקלא ס"ק יד
והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח


16. רמ"א אורח חיים סימן רמח סעיף ד
הגה: יש אומרים כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה.


17. שדי חמד, חלק ו, מערכת ארץ ישראל, אות א.
"אם רוצה לצאת כדי להשתטח על קברי הצדיקים שרי (מותר)".


18. רמ"א אורח חיים סימן רמח סעיף ד
הגה: יש אומרים כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה ואינו חשוב דבר הרשות, רק כשהולך לטייל.


19. שו"ת שבט הלוי, חלק ה' סימן קע"ג
אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול עפ"י סברא לא נקרא צורך. מ"מ אם הלכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפך הכל לדרך מצווה.


20. דברים פרק יא פסוק יב
ארץ אשר ידוד אלהיך דרש אתה תמיד עיני ידוד אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.


21. ספרי פרשת ראה פיסקא כח
מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם וישבת בארצם. וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה.


22. בראשית רבה (וילנא) פרשה לט
אלין במדבר סלה, מוטב ללון במדברות של א"י ולא ללון בפלטריות של חו"ל.


23. רמב"ם הלכות מלכים פרק ה'
הלכה ט'
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין, במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.
הלכה י
גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.
הלכה יא
אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין, שנאמר וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא, וכן הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר וכפר אדמתו עמו.
הלכה יב
לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים


24. ספר חרדים - פרק נט
צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחללת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר (תהלים קו, כד) וימאמו בארץ חטדה, ובפדיון נפשנו מהרה יהלה כתיב (שם קב, טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, ושם נאמר (יד) אתה תקום תרחם ציון, ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' קהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחילת השירה, ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו', כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ר"ח בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו מעליה. גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה, כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראין גוי אחד אלא עמה.


25. אגרת הגר"א לבני ביתו בנסיעתו לארץ ישראל
"הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, ואני, תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת ה יתברך כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה"

_________________

לאמיר גיין צושטייטלעך: אפשר ברענגסטו מיר איין עדות נאמנה, אז רביה"ק זי"ע האט געזאגט אויף הרה"ק מבעלזא זי"ע: אהרן עשה את העגל?!
 
צווייטענס, דו האסט א פראבלעם מיט דעם אז רביה"ק זי"ע האט איינגעטיילט (עפ"ל) פאר גדולי ארץ ישראל וואס צו טון. שתי תשובות בדבר, איינס רביה"ק איז געווען דער מרא דארעא דישראל, דער גאב"ד פון די עדה החרדית, און אז זיי האבן אים אויפגענומען פאר גאב"ד איז זיין מיינונג זיי מחייב. והשנית, אויב קענסטו אביסל היסטאריע ווייסטו אפשר וואסא היתר האט זיך הגאון ר' אהרן קאטלער זצ"ל גענומען צו וואוינען אין אמעריקע און "איינטיילן" פאר רבנים אין ארץ ישראל וואס זיי האבן צו טון?

איך פארשטיי דיין ווייטאג אז דיין רבי איז געווארן אויסגעשפיגן פון כלל ישראל, און פארשריגן דורך די גרעסטע רבנים ואדמורי"ם פונ'עם דור הקודם פארן פוער פה זיין קעגן רביה"ק זי"ע, דעריבער פרובירסטו יעצט אביסל נארישע שטיקעלעך ס'זאל זיך איינער איינרעדן אז רביה"ק האט נישט געטון זאכן ע"פ הלכה.
 
עס איז נאר אינטערעסאנט צו באמערקן אז די אהרונים מיט די בעלזער רופן דעם רבי'ן ז"ל מיטן זעלבן טיטל - בעל דברי יואל, ווארום ביידע ווילן נישט אנערקענען אינעם ויואל משה.

קונצען טייערע
קודם פארשטאפ דיין מאל און פיל עס אן מיט ערד אויפן פוער פיו זיין אויף גאון ישראל וקדושו, און דיין רבי דארף נאך איבערבעטן דעם בעש"ט הק' פארן רעדן אויף אים דברי בלע

יעצט בנוגע ישוב א"י, איך נעם מיך ניטאמאל די מי אדורכצוקוקן וואס דו ברענגסט, ווייל ווי איך פארשטיי פרובירסטו מחולק צו זיין מיט וואס רביה"ק בעל דברי יואל זי"ע שרייבט אין זיין הייליגן ספר ויואל משה מאמר ישוב א"י, און היות דער ספר איז שוין באור העולם 50 יאר, ס'איז נישט נעכטן ערשינען, און ס'איז געווען אין די לעצטע 50 יאר גרעסערע תלמידי חכמים ווי דיר, און אז זיי האבן נישט גענוצט די אלע מאמרים אפצופרעגן דעם ויואל משה דארף מיר אונז זיך זיכער נישט ספראווען דיר צו פארענטפערן.

ואגב אויף די געוואלדיגע חוצפה וואס די רבי האט געהאט איינצוטיילן פאר רבנים אין א"י, די חוצפה שטאמט נאך מימי חז"ל וואס דעמאלטס איז ערשינען א ספר וואס רופט זיך מיטן נאמען תלמוד בבלי, דער ספר האט בערך 20 בענדער, אין איינע פון די בענדער וואס רופט זיך מס' שבועות ווערט געברענגט אז כל ישראל ערבין זה לזה, און אויב ביסטו פון די אידן שעמדו רגליו על הר סיני האסטו אויך מקבל געווען ערבות, און דער רבי אלס מנהיג ישראל אן קיין נגיעות און אן קיין השפעות פון די ציונים געלט האט געפילט אז מכח ערבות דארף ער זאגן דעם דעת תורה, וזה לעומת זה האט מען דעם הייליגן בעלזער רב מהר"א און דעם טשעבינער רב נישט געלאזט פריוואט דורכשמועסן מיטן רבין, בו בזמן ווען דער רבי האט געזאגט אויב ווייזט איר מיר איבער א מקור להלכה אויף אייער דעת, האלט איך א דרשה פאר אייער זייט.

אן אינטערסאנטע זאך האב איך געזען אין ספר ויואל משה מאמר ישוב אר"י איבער דעם מאמר חז"ל לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, איז ער מבאר אז ווי אימער מ'גיפינט אין חז"ל די אויסדרוק "אפילו" מיינט דאס אז נאר ביז דעם דערמאנטן הגדרה, נישט מער, דאס מיינט אויב עס שטייט "אפי רובה גויים", איז עס נאר רובה גויים נישט ארגער, און באופן וואס ס'איז ארגער ווי רובה גויים, איז נישט דא דער מצוה פון יושב אר"י, פירט ער אויס מיט א ברירות אז אידישע אפיקורסים איז ברור סך ארגער ווי גויים, ווייל דער גוי איז דאך נאר מצווה אויף די ז' מצוות ותו לא, אבער א איד וואס איז מסית ומדיח, איבערהויפט אז די ממשלה איז א אפאראט פון עקירת הדת איז א דבר פשוט אז ס'ארגער ווי רובה גויים, ממילא איז א דבר פשוט אז אט דער מאמר חז"ל זאגט מפורש אז אונטער אזא מלכות הרשעה איז נישט גילטיג די מצוה

תוקן על ידי סקאטמאלען ב- 12/05/2011 04:33:48

באלאנד'ס אישי האט גוט ארויסגעברענגט, כ'העל נאר מדגיש זיין על פי דרכו, אז לפי ידיעתי האט ער נישט געזאגט ויעש אהרן את העגל, אבער טאמער יא, איז דאס א תורה שלימה און הייליג און טייער.

לענינינו, איך בין נישט אויסן צו פארענטפערן סאטמארער רב, איך וויל נאר ארויסברענגן דאס נעבעכדיגקייט פין דעם קונצען מאכער.

סאטמארער רב ז"ל האט אפגעשריבן א בירור פון הונדערטער בלעטער מברר צו זיין דין מצות ישוב ארץ ישראל, און ער האט ברייט אויסגעשמועסט און צונומען 'אלע' מראי מקומות וואס קונצען ברענגט (איך וועל נישט זיין איבערראשט אויב קונצען האט גענומען דעם חומר פין ויואל משה...) בנוסף צו נאך צענדליגע מראי מקומות בדברי חז"ל ופוסקים ראשונים ואחרונים, דער ספר איז דא צובאקומען אלל אווער די פלעיס, עס איז אפילו דא אונלייין פאר ווער עס קען זיך נישט ערלויבן די פאר דאללער.

איצטער קומט א ראצער אן אפרוח שלא נפתחו עיניו (עי' בלשון הקול קורא הנ"ל) און מיט א געמאכטע תמימות נעמט ער זיך אפפרעגן סאטמארער רב מיט..... מראי מקומות!!!  אן קיין שום בירור הלכה, תוספות ביאור, הבנה, גארניקס!! טרוקענע מראי מקומות וואס יעדער קען טרעפן אויף אוצר החכמה אין צוויי מינוט.

ועל כולם ערווארט ער נאך א ענטפער.

ביי ענק אין מדינת ישראל רופט מען דאס 'זלזול באינטלגנציה של הציבור'. = א גרינשעצונג אין די איטעליגענציע פונ'ם ציבור.

איך האב דא א קאפיע פון א בריוו געשריבן בכת"י קודשו פון הרה"ק רמ"א פריינד זצוק"ל, ה' בראשית תשט"ז,

איבער די סאטמאר רבי'ן'ס דרשה אין בני ברק בשנת תשט"ו

שרייבט ער בתוך הדברים בזה הלשון:

...ומה שכתבו השקר הנורא שכ"ק אדמו"ר שליט"א דרש בהדרשה ענין מעשה העגל שנעשה ע"י אהרן הכהן, והכוונה לדמות שכן הוא גם כעת, שמכ"ק הרה"ק מבעלזא שליט"א ששמו גם כן אהרן יצא העגל הזה, מהשקר הנורא דיבר עמנו רבינו הקדוש שליט"א שנסענו בטאקסע אחד, ואמר היות לפלא שכל ענין העגל כעת לא עלה במחשבתו ולא דיבר אפי' מילא אחת מזה בכל הדרשה...

אגב דער בעל דברי יואל איז נישט נאר אוועקגעפארן פון ארץ ישראל נאר שטענדיג אויך באאיינפלוסט זיינע חסידים פון ארץ ישראל אויך אוועקפארן פון דארט 

קונצן טייערער: אגב: פון אייער סגנון פון שרייבן זעהט מען וואספארא חסיד איהר זענט אויך דער סגנון דערמאנט דעם סגנון פון רעדן פון א חבר פון אייער רבין וואס וואוינט אין אפסטעיט ניו יארק, אבער אונזער טבע לאזט אונז נישט צוריק שרייבן אויף דעם סגנון אונז בעטן אייך מחילה 

תוקן על ידי זאנוויל ב- 12/05/2011 16:10:33

תוקן על ידי זאנוויל ב- 12/05/2011 16:11:29

תוקן על ידי זאנוויל ב- 12/05/2011 16:15:36