Tokyo - Yeshiva Boy Jailed in Japan Writes From Prison Encouragement
The youth has been imprisoned in Japan since April of this year, together with two friends. The three are yeshiva students from Bnei Brak and Jerusalem, and were arrested after Japanese authorities said they found ''an unprecedented amount'' of narcotics concealed in artifacts inside their suitcase. An attorney for one of the detainees, Mordechai Tzibin, said they had fallen victim to a hareidi-looking trickster who paid them to take ''ancient holy Jewish books'' to Japan.
The trial of the 20-year-old youths is set to begin within a month. They are charged with drug trafficking - the Japanese authorities do not believe their claim that they did not know what was hidden inside the books - and face a possible sentence of several years in prison.''
While the youths await trial, their jail conditions are described as merely ''difficult,'' especially in terms of being able to fulfill the religious obligations of avoiding non-kosher food and wearing tefillin. If they are ultimately convicted, however, the conditions are expected to worsen significantly. Japanese prison conditions are known to be cruel, including hard labor, beatings, solitary confinement, long periods in which the prisoners are barely permitted to move or are restrained with handcuffs, and the like.
A glimmer of hope is that one or two of the youths were under age 20 when arrested, and were therefore still considered minors according to Japanese law.
Israeli authorities hope that they will be able to reach an agreement with Japan, as has been done in the past, that in the event of conviction, the sentences will be served in Israeli jail. Arrangements for such can only begin, however, once a conviction is handed down - and then are expected to take a few months.
The eight-page letter written by Yaakov Yosef, avoids mention of the physical and spiritual hardships he and his friends are undergoing, ''in order to avoid hurting you.''
The writer notes that he chose not to write a long letter to his friends and family, but rather to 'my brothers, the House of Israel' in general. He quotes extensively from an ethical work named Shomer Emunim [Remaining Faithful, or Guardian of the Faith]. The work was written by Rabbi Aharon Roth, known as Reb Areleh, who headed the Toldos Aharon Hassidic sect in the Meah She'arim section of Jerusalem.
The letter includes a short introduction that the author wrote afterwards, in which he explains:
<*>''This letter is written by one of the 'eunuchs of the King of Kings, the Holy One Blessed be He' … I barely wrote anything from my own head, but only sayings of our Sages and that which is quoted in the name of the Baal Shem Tov and his holy students in the work Shomer Emunim. I wanted to write more of that type, but at the time of writing I did not remember [everything], so I realized that it was not the will of the Creator, blessed be He and His Name… for it is not the time now.
''And I also did not want to write about my own matters, both spiritually and physically, because this is not the time, and especially since I didn't want to break you too much, for there are things that above nature, and this happens every single day, without exaggeration.
''And because this is the first letter that the Holy One Blessed be He is meriting me to write, it will be very general and not to my family or to my friends, and the reason is because we, too, have received letters from people we don't know, for all Israel is responsible one for another; 'Who is like Your nation Israel'… and just as you [plural] wish to know about our reception of your letters, so too and even more I want to know how you [will accept] this letter, to which I have dedicated more than a week… and also, I saw your letter only a month after you sent it, and who knows how long it will be before you receive this. I will end here, with G-d's help… saying, 'Even if I walk in the valley of death, I will fear no evil, for You are with me, Your staff and rod will comfort me.'
''Your son, grandson, friend, acquaintance, etc., Yaakov Yosef Greenwald.''
The letter itself contains references to Talmudic passages referring to trust in G-d, prayer for oneself and for others, love of fellow Jews, and the like.
The families of the three have asked that prayers be recited for them. Their names are Yaakov Yosef ben [son of] Raizel, Yoel Zev ben Mirel Risa Chava, and Yosef ben Ita Rivka
<*>חלק מהמכתב:
לכבוד אחינו כל בית ישראל תרתי משמע, המכתב שלפניכם כתב אחד מסריסי המלך מלכי המלכים הקב''ה, ותדעו כי לא כתבתי כאן דברים השייכים אליכם וגם לא דברים השייכים אלי כי אפי' אם אני ירצה לקיים את המצות האלה לא אוכל לקיים, לכן בחרתי לכתוב דברים שאי אפשר ''כמעט'' לקיימם כאן, וגם כמעט ולא כתבתי דברים על פי השכל שלי רק מאמרי חז''ל ומה שמובא בשם הבעש''ט ותלמידיו הקדושים בספר שומר אמונים, ורציתי להאריך עוד בעוד מאמרים כעין זה, ורק בעידן הכתיבה לא עלה על דעתי מה שחשבתי לפני שהתחלתי לכתוב אז הבנתי שאין רצון הבורא ברוך הוא וברוך שמו להוציאם אל הפועל כי אין זה הזמן עכשיו וגם לא רציתי לכתוב על העניינים שלי הן ברוחני והן בגשמי, כי אין זה הזמן עכשיו, ובפרט שלא רציתי לשבר אתכם יותר מדי, כי יש דברים שזה למעלה מדרך הטבע, וזה בכל יום ויום ממש בלי שום גוזמא.
ולפי שזה המכתב הראשון שהקב''ה מזכה לכתוב אז התחלתי שזה יהיה באופן כללי ממש ולא למשפחה או לחברים שאני מכיר וכו', והסיבה לכך הוא, כי גם אנחנו קראנו מכתבים מאנשים שאיני מכיר, כי כל ישראל ערב זה לזה, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וכשם שאתם מעוניינים לדעת איך ראינו את מכתביכם, כאופן הזה ועוד יותר אני מעוניין לדעת איך ראיתם את מכתבי שהקדשתי לזה יותר משבוע, ומקוצר הזמן לא המשכתי את המכתב יותר וגם אני ראיתי אחר חודש ימים מזמן ששלחתם את דבריכם, ומי יודע כמה זמן יקח עד שתראו את מכתבי. ואסיים כאן בעזרת הבורא, כי זה כבר כשליש מעצם המכתב [בכמות] וכבר אמר החכם שההכנה של המצוה יותר מן המצוה לבד, ואסיים מעין הפתיחה גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני. בניכם, נכדיכם, חבריכם, ידידכם, מכירכם וכו'. יעקב יוסף גרינוואלד.
בשלב הזה מתחיל המכתב המצוטטים בו דברים תורה, כלדהלן: הגדיל השם לעשות עמנו היינו שמחים ערב ר''ח זמני תשובה משמשמים ובאים לכבוד אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה.. שבכל העולם חסד יבנה שבארץ ישראל ארה''ב אירופא אוסטרליה וכו'. הנני רוצה להציע לכם שראיתי חלק ממכתבכם ששלחתם אלינו [כי מקוצר הזמן ראיתי רק מה שרצו מן השמים והשאר עוד לא זכיתי לראות] אבל מה שראיתי אפשר להגיד כי כוח הפועל אל הנפעל, ובפרט שרובא דרובא ממש, איני מכיר [ובפרט אצל אלה אפשר להגיד הכלל הנ"ל]. הגמרא בריש מסכת ברכות אומרת שמי שרגיל ליתן שלום לחברו יקדים לו שלום… שנאמר ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם, מפרש רש''י שהעני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו עכ''ל.
לכן גם מה שהגמרא אומרת מיד אחרי זה, אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל ק''ה השם צבאות שהוא יושב על כסא רב ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יה''ר מלפניך שיכבשו רחמך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, וכביכול נענה לו בראשו, מכאן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. כי מה שביקשתם ממנו עשיתי, ואני ממשיך לבקש על מי שביקשו לבקש עליהם, כמו שאומרים התם ומתמם עם תמימים. והנה ידוע הסיפור שכתב בספר זרע קודש להגה''ק בעל המחבר ספר ויקהל משה זצ''ל כי פעם אחת נכנס אצל נער רוח אחד ר''ל והיה אצלו שש שנים ועינה את הנער כל יום יסורים נוראים עד למאוד עד שהמקובל החכם והשלם מוה''ר ר' משה פרעגער יעץ וכל המקובלים של הדור ההוא באו להוציא את הרוח [ועיין שם הסיפור באריכות] והיה קשה מאוד להוציאו, וטען למה אתם מרחמים על הבחור הזה ולמה אתם לא מרחמים עלי.
לענינינו, למה אתם מרחמים עלינו ולא על השכינה כביכול דאמרו חז''ל [ברכות ח' ע"א] על הפסוק הן קל כביר לא ימאס תפילת רבים א''ר נתן מנין שאין הקב''ה מואס בתפילתן של רבים שנאמר הן קל כביר לא ימאס תפילתן, ועל הפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב''ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבין אומות העולם, עכ''ל.
ומפרש המהרש''א שהן ג' עמודי עולם כדמפרש במסכת אבות, ובזמן הזה שאין בהמ''ק, התפילה של הציבור הוא במקום התמידין שנקרבין בכל יום, ואמר הקב''ה פדאני לי ולבניי וכו' כי השכינה הוא בגלות כמ''ש עמו אנכי בצרה, ופירוש ההמשך שם על מקרב לי מלשון קרובים דהיינו בני, עכ''ל. ובזה הבחינה אפשר להגיד מאמר חז''ל שכל המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה, והבן הדבר.
ובגמרא [שם לב ע"ב] אמר רב פפא התפלל וראה שלא נענה יחזור ויתפלל שנאמר ''קוה אל השם חזק ויאמץ לבך וקוה אל השם'' וכמובא בשם הבעש''ט זי''ע ותלמידיו הקדושים שאין שום תפלה שמתפללים שיאבד זה התפילה, רק לפעמים צריכים זה התפילה בשמים בשביל העולמות העליונים, וכדומה, ולכן אמרו חז''ל שיחזק את ליבו ויחזור ויתפלל, כי קוה אל השם, וזה תלוי גם במצב הבטחון כי אחרי שנשלם בשמים וכו' הענין הנרצה, אז ימשך עליו ג''כ לפי שעת ההתגלות, לכן קוה וחזק, ויאמץ לבך (ע''כ מספר שומר אמונים בשם הפורת יוסף]. וכשם שענין התפילה היא אחד מארבעה דברים שצריכין חיזוק [שם ל"ב ע"ב] ובפרקי אבות פרק ג' אמר המשנה אל תפרוש מן הצבור ומפרש הברטנורא שכשהציבור בצרה תשתתף בצרתם, וכ''ש כשהשכינה כביכול והבן, וכל הפורש מן הציבור אינו רואה בנחמתם עכ''ל.
וכשם שידוע לכל בר ישראל שהאר''י ז''ל תיקן שבכל יום ויום לפני תפלת שחרית יקבל כל אחד מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך, משום שע''י זה יעלה תפלתו כלולה מכל תפלות ישראל, ואם יש איזה בר ישראל בצרה צריכים לשתף עצמם בצערו, ויתפללו עליו, ובכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו, ובאותו זמן אבקש שגם אנחנו נוכל לקיים את המצות עשה של ואהבת לרעך כמוך [באם יש איזה צרה ר"ל]. וגם ראינו כמה פעמים בגמ' במסכת ברכות שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסירים, אפי' שרבי יוחנן יהיב ליה ידיה לרבי חייא בר אבא, אבל כשהוא חלש יהיב ליה ידיה ר' חנינא, משום הטעם הנ''ל וגם זה בקשתינו ברוחניות וכו'. ויה''ר שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים שעוד לא אכלנו] ולהגיד בבוקר חסדך במהרה בימינו אמן. הכותב וחותם מריחוק מקום וקירוב לב אחד מסריסי המלך מלכי המלכים הקב''ה. יעקב יוסף בן רייזל.
http://www.vosizneias.com/19904/2008/09/01/tokyo-yeshiva-boy-jailed-in-japan-writes-from-prison-encouragement/