_________________
_________________
_________________
שלוםשטוב
אין מאנסי זיפען אלע בעקעריס.
אבער למעשה איז דאס א פראבלעם. ווייל מעיקר הדין דארף מען נישט זיפן קיין מעהל אין אמעריקע. עס זענען נישט שכיח קיין תולעים. מאידך גיסא די זיפ מאשינען ווערען אנגעלייגט מיט מעהל און טאקע דארט מאכען זיך ווערים.
סאיז א חומרא דאתי לידי קולא
לאמיר הערן פון די חשובע חברי הפארום, ווער האט שוין געטראפן א ווארים אין מעהל?
איך מיין אז אז כדאי צו רעדן מיט די אידענעס קודם.
_________________
_________________
_________________
_________________
_________________
Support our troops
_________________
_________________
Support our troops
טרוי אנלי
האסט נישט פארשטאנען.
אייער דארף מען נישט בודק זיין, אזוי שטייט אין שו"ע סי' ס"ו,
מותר לאכול ביצים צלויות אף על פי שאינם יכולות ליבדק: הגה וכן א"צ לבדוק הביצים אם יש בהם דם דסומכין על רוב ביצים שאין בהם דם (הגהות מיימוני וארוך) ומכל מקום נהגו להחמיר כשעושין מאכל עם ביצים ביום שרואין בהם אם יש בהם דם:
די חומרא פין די מנהג איז היינט נישטא ווייל היינט קומען די אייער נישט פין א תרנגולת וואס האט א זכר, עס רופט זיך "ספנא דארעא", עס איז דא וועגען דעם א תשובה אין אגרות משה, רוב אייער היינט זענען ספנא דארעא אייער.
_________________
איך האב נאכגעקוקט די אגרות משה, און איך זע אז ער רעדט שוין פון דעים אז רוב אייער אפילו אין זיינע צייטן זענען ספנא מארעא, און דאך האלט ער אז מען דארף מחמיר זיין, וז"ל (שו"ת אגרות משה יורה דעה ח"א סימן לו)
בענין ביצים שבמדינה זו שנולדים שלא ע"י זכר שנמצא בהן דם.
עש"ק ור"ח מנ"א תשי"ז. מע"כ ידידי הנכבד מאד הרה"ג יהודה דיק שליט"א.
מכתבו מה' פינחס קבלתי והנה בדבר הביצים נודעתי שהם כספנא מארעא שאין נקלטות להוליד אפרוחים וממילא אין להם האיסור בנמצא בהם דם על כל הביצה אלא לזרוק את הדם בלבד. אבל ראיתי אתמול פארמער שעוסק בביצים ואמר לי שיש פארמערס שעוסקים בתרוייהו, להרבות ביצים שלאלו אין רוצים שיבואו מזכרים משום שמתקלקלים מהר, ועוסקים לגדל אפרוחים שלאלו מגדלים זכרים ומחזיקים אלו במקום אחר ואלו במקום אחר. ופארמער כזה כשיש להם הרבה ביצים יותר מכפי שצריכים לגדל אפרוחים מוכרים גם את הביצים שנולדו מזכרים בתוך הביצים שבלא זכרים אבל הם פחות הרבה מאלו שבלא זכרים כי מרובם מגדלים אפרוחים ובכלל אלו שבלא זכרים מרובים יותר וא"כ הוא רוב גדול בביצים הנמכרים אלו שבלא זכרים אף מפארמערס אלו. והרבה פארמערס אין עוסקים כלל לגדל אפרוחים ואלו אין להם כלל זכרים וכל הביצים שלהם הם שלא מזכרים ונמצא שמהנמכרים בשוק עוד הוגדל הרוב למאד שהם מאלו שבלא זכרים שאין נקלטות שהדם אין אוסר כל הביצה. ולכן ודאי יש מקום להתיר סתם ביצים במדינה הזאת מדין רוב. וא"צ לדין נאמנות של מסיח לפי תומו שלא לאסור כל הביצה ויסגי בזריקת הדם, שמצד נאמנות דמסל"ת לא היה מועיל להסוברים דם ריקום דאורייתא, ורק משום שלרוב הפוסקים הוא דרבנן ואף להסוברים דאורייתא הוא רק ספק דשמא אינו מריקום עיין בש"ך סי' ס"ו סק"י וגם הא דאסורה כל הביצה יש שסברי דהוא רק מדרבנן עיין במטה יהונתן לכן כתבתי שהיו יכולין לסמוך על מסל"ת. אבל עתה א"צ לזה דהוא רוב גדול טובא ויש מדינא לילך בתר רובא.
אך לענין התערובות אף חד בחד וכן בנתבשלו אף רק שני ביצים ואפילו ידוע שהנמצא בה דם היא הגדולה וכן הכלי אף שנתבשלה לבדה אין להחמיר לאסור אף לבעלי נפש בסתם ביצים במדינתנו כל זמן שלא ידוע ודאי שהיא באה מזכר. ואם אירע שהיה דם בקשר החלבון וחוץ לקשר וגם על החלמון שאם היא ביצה שבאה מזכר היתה אסורה לכו"ע אולי יש להחמיר אף בסתם ביצים דמדינתנו גם מדינא דאולי דם כזה לא מצוי שיהיה אלא מריקום אפרוח שזהו הוכחה שהיא מזכר, דמאחר דאופן כזה לא מצוי כלל קשה לבחון הדבר ולא ידוע שנמצא זה לפעמים גם בשל ספנא מארעא ושייך להסתפק בזה כספקת התפל"מ אף בפה שהרוב גדול הם מספנא דארעא ויש נ"מ לענין התערובות ולמה שנתבשל עמה שאולי נצטרך להחמיר באופן כזה. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.