געדאנקען איך בין מוחה בכל התוקף
די אראבער האבן כמעט נישט געטשעפעט קיין אידען אין ארץ ישראל ביז פאר הונדערט יאהר צוריק.
דאס זענען די פאקטן.
פארוואס? מן הסתם פאר דעם זעלבן טעם פארוואס מען האט נאך קיינמאהל נישט געטעשעפעט קיין אידען אין טיבעט, אדער מונגאליע.
סנאר דא איין פראבלעם מיט די אלע מטורפים מבית היוצר של סאטמער! א געוויסער ר' חיים פון מאראקא האלט אביסל אנדערש ווי זיי וזלה"ק ויקרא ו
... ולבש הכהן מדו בד, ירצה למדת החסד והרחמים כי יתכנה בשם כהן, הכוונה שגם החסדים יסכימו לנקום נקם, ועיין מה שפירשתי בפרשת וארא וגו', בפסוק (שמות ו ב) ויאמר אליו אני ה' ואומרו מדו בד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (מדרש שוח"ט ט פסקא כי דורש דמים) כי כל נפש שהרגו האומות מישראל על קידוש שמו יתברך הקדוש ברוך הוא רושם מדמו צורת הנהרג ההוא במלבוש ואותו ילבוש יום נקם בלבו, והוא אומרו מדו אשר בו, אותם שהם בד, שהם ישראל, אשר הם עם לבדד ישכון (במדבר כג ט) ושורשה בד:
גם ירמוז אל האחדות, שהם נהרגים על אשר לא יחפצו לשתף שם שמים ודבר אחר, ומיחדים שמו יתברך, ואומרו ומכנסי בד ירמוז למה שהרגו האומות מהאנשים הנגשים אל ה', המכניסים אמונת ה' ואחדותו בלב ישראל, והם הם "יקירי אל עליון" אשר אין דבר מפסיק בינו לבינם, והוא מה שדקדק לומר ומכנסי בד לשון הכנסה, בד הוא בחינת האחדות, לאלה אמר על בשרו, פירוש אין דבר מפסיק בינם לבין ה' ואמר בשרו לשכך את האוזן, על דרך אומרו (ירמיה יג יא) כאשר ידבק האזור אל מתני איש [כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל] וגו', אזני ה' (במדבר יא א), עיני ה' (דברים יא יב), ולצד מה שעשו להצדיקים הללו יחתם גזר דין לאומה רשעה ואומרו והרים את הדשן כנגד מה שהריעו בבחינת היסורין והעינויים אשר צררו אותנו:
ואם באת לראות [הוא] יותר מגלות מצרים, כי גלות מצרים היו משעבדים אותם, ומאכילים אותם, ומלבישים אותם, וצא ולמד ממה שאמרו רבותינו ז"ל בפסוק (במדבר יא ה) זכרנו את וגו' את הקשואים וגו' חנם היו אוכלים הכל, והן גלות ישמעאלים אשרי מי שלא ראם משעבדים וממררים חיי ישראל, ולא די שלא יתנו שכר אלא עוד שואלים ממנו מדוד והבא ועוד אדם נגזל במה שיש לו, והם תובעים ממנו מה שאין לו, וכוס זה ישקוהו עד שימות, וכנגד זה אמר והרים אל מרים ראשי, את הדשן אשר תאכל האש, אש העמים, כי מצינו שצרת האומות תקרא אש, וצא ולמד מאיש לבוש הבדים (יחזקאל י ב), את העולה
שהיא האומה הנקראת עולה:
ואומרו על המזבח - יתבאר על דרך מה שנחלקו רמב"ם וראב"ד (בהלכות תשובה פרק ו הלכה ה) בענין משפט האומות המענים אומתנו, כי הראב"ד סובר שישפטו על אשר הרעו יותר מהקצוב להיותם בעלי בחירה ורצון, ורמב"ם סובר כי ישפטו גם על העיקר, וכבר כתבתי (בראשית טו יד) בפרשת בין הבתרים כי האמת הוא שישפטו על הכל בטוב טעם, ומחדש אני דבר כי מהתוספת יוקח ראיה על העיקר, שאם כוונת המענים לקיים מצות ה' היה להם שלא להוסיף, וממה שהוסיפו גילו דעתם כי לא למצוה יכוונו והוא אומרו על המזבח פירוש ביתר על השיעור שהוא לכפרה שקצב ה' להם, אותו שיעשו ביותר מהקצוב, ושמו אצל המזבח, שהוא הקצוב לכפרה, וידין ממנו כי לא למצות ה' הם מתכוונים, שהיתר יגלה על בחינת הנגזרה לכפרה אם לה מתכוונים או בשנאה להרע לבד, ונמצאים מתחייבים על הכל:
או ירצה כי הגם שעדיין לא שלמו ימי גלות, יביא ה' למנין הנותר מהצער הקצוב אשר הוסיפו בני עולה לענות, ושמו אצל המזבח להשלים בו כפרה הצריכה אשר קצב ה' בגזירת הגלות:
עוד ירצה כי יקריב מעשה הצרות לפני מדת הדין שמתיחסת למזבח, כדי לנקום נקם מאויבינו, ואומרו ופשט וגו', להיות שבגדים הראשונים הם לעשות משפט בעושי רעתינו, ועכשיו בא להטיב להוציאנו מהגלות ולהטיב אותנו, לזה ילבש בגדי בחינת ההטבה, כי לא יעכב קיבוץ גליות עד כלות עושי רשעה, אלא תיכף ומיד יקבץ נפוצותינו ויוציא אותנו ממחנה אנשים הרשעים אל מקום טהור היא ארץ ישראל הטהורה כי ארץ העמים היא טמאה היא ועפרה ואפילו אוירה ואין לך מקום שיקרא טהור זולת ארץ הקדושה:
גם ירמוז באומרו מקום טהור, מקומו של הקב"ה, הוא הנקרא טהור כביכול - ואומרו והאש על המזבח פירוש לא תדמה כי אין צרה לעושי רשעה אלא הרעה ההיא אשר יעשה ה' בהם שפטים בהוציא אותנו מביניהם, לא כן, אלא והאש היא בחינת "אש המשפט" לא תכבה, וביער עליה הכהן עצים הם הרשעים שהם עצים יבשים, על דרך אומרו (דברים כ יט) כי האדם עץ, וכן אמרו ברבות (פתיחתא לאיכה רבתי) וז"ל העצים אלו הגליות עד כאן:
ואומרו בבקר בבקר - ירצה לפי מה שהקדמנו, כי זמן הגאולה היה ראוי להיות בבקר ראשון של שנת הת"ק לאלף החמישי, ולסיבת העון נתעכב עד בוקר ב', ואמר הכתוב כי לא מפני זה יזכו האומות ולא יבא עליהם מה שהיה צריך לבא עליהם בבוקר ראשון, לו יהיה שישראל לא זכו ליגאל, אף על פי כן לא ימלטו האומות מהצרה שהיתה עתידה לבא עליהם אז ויביא ה' עליהם מה שנתחייבו בבוקר ראשון ובוקר ב':...
ער איז אבער דאך שוין איין אלטער אגעפרעגטער, ער האלט דאך פון יישוב ארץ ישראל איז שקול כנגד כל התורה כולה.