די וואך שרייבן די ציונים וועגען די פעולות פון די סאטמאר און ...

בשבוע שעבר עלה בולדוזר על הבניין המיתולוגי ובמקומו ייבנה מגדל מגורים לחסידי סאטמר. אדיסון פשוט מצא את עצמו מעבר לגבול של ירושלים החילונית

הרחוב המרכזי של ירושלים הוא קו התפר בין חרדים לחילונים

בצד הלא נכון של דרך יפו

מאת דני רובינשטיין

קולנוע אדיסון היה חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי של שנות ה-50 בירושלים - עם מנוחין על הבמה, שמעון תכניסאותי בשער ופרמינגר אלוף המנעולים. בשבוע שעבר עלה בולדוזר על הבניין המיתולוגי ובמקומו ייבנה מגדל מגורים לחסידי סאטמר. אדיסון פשוט מצא את עצמו מעבר לגבול של ירושלים החילונית

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?

"קולנוע 'אדיסון' יושב במקום שפעם היה הגבול וזו הפעם הראשונה שהציבור מנסה לפזול לכיוון אזור מרכז העיר", מסביר משי- זהב למה המקום נתפס כסמל. הוא גם צופה שבעתיד הקרוב המעבר של 'אדיסון' לידיים חרדיות עוד יוליד חיכוכים רבים. "היום רחוב שטראוס פתוח לתנועה בשבת עד בניין ההסתדרות. פתאום יש כאן כבר איגוף מימין והסאטמרים לא יסכימו שיסעו להם שם בשבת. אין לי ספק שבשנים הקרובות נהיה עדים להפגנות הקוראות לסגור את רחוב הנביאים שזה סך הכל פחות ממאה מטרים עד רחוב יפו. שאף אחד לא יגיד אחר כך שלא ראו את זה קודם, כי זה מה שיהיה".

 

ממש ממול 'אדיסון' ניצב בית ספר למל, אחד מהמוסדות המפורסמים בירושלים ההיסטורית, אשר נבנה ברוח תנועת ההשכלה בתחילת המאה ה- 20. בבית ספר למל לימדו אנשי החינוך המפורסמים דוד ילין וישעיהו פרס, שהעמידו דורות רבים של מחנכים. בשנת 1914 התחוללה בין כותלי המוסד "מלחמת שפות" בין סגל המורים הוותיק דובר הגרמנית לבין התלמידים והמורים הצעירים אשר תבעו את עליונותה של השפה העברית. כיום בבניין יושב תלמוד תורה של חסידות רוז'ין. אפשר רק להיזכר באירוניה ב'מלחמת השפות' כששומעים את שפת היידיש הבוקעת מחלונות הבניין, שפת הלימוד במקום בימים אלו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3253762,00.html

וועגן וואס שרייבט דער בלאט גארנישט?