סימן א: דין השכמת הבוקר
סעיף א
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. הגה: ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין (טור). הגה: שויתי ה' לנגדי תמיד (תהילים טז, ח), הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' (ירמיה כג, כד), מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב), ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת. גם בהצנע לכת ובשכבו על
משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור).
הִלְכּוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פֶּרֶק א
א יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן. וְהוּא מַמְצִיא כָּל הַנִּמְצָא; וְכָל הַנִּמְצָאִים מִן שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה בֵּינֵיהֶם, לֹא נִמְצְאוּ אֵלָא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ. [ב] וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שְׁהוּא אֵינוּ מָצוּי, אֵין דָּבָר אַחֵר יָכוֹל לְהִמָּצְאוֹת. [ג] וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שְׁאֵין כָּל הַנִּמְצָאִים מִלְּבַדּוֹ מְצוּיִים, הוּא לְבַדּוֹ יִהְיֶה מָצוּי וְלֹא יִבָּטֵל הוּא לְבִטּוּלָם: שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים צְרִיכִין לוֹ; וְהוּא בָּרוּךְ הוּא אֵינוּ צָרִיךְ לָהֶם, וְלֹא לְאֶחָד מֵהֶם.
אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כרך יד ה'כהה'כהב"ה, א' בהעלותך י"ג סיון תרפ"א רוסטוב ע"נ דאן שלום וברכה מכתבו מט"ו בשבט, הגיעני כעשרה ימים קודם החג, וישמח את לבבי לשמוע הוד קול אוהב ורע מארץ רחוקה, שלומם ישגיא. המנחם ינוחם, אבל במה אוכל התנחם, גלה משוש לבנו נהפך לאבל ר"ל כל מועדינו, שבת כל עוסק בתורה ועבודה, ועומד בפרץ, ומרים צוחה בבוא ח"ו משבר, גם בעת מאושרה, רועה נאמן מבחר המקום ונועם ההנהגה יבחר לצאן מרעיתו, בנאות-דשא ומים בדולחים ינהלם, יחזק הרפא ויחבש הנשבר, ויתמוך הנדכא, ומה גם בעת השרב תחת דלי אילנות רעננים יכלכלם במנוחה ובשימת לב מיוחדה. אנחנו המקורבים אשר זכו לעמוד בשורה ראשונה כעשרים וחמשה שנה, מאז צאת שמש הצלחת החסידים והחסידות היא שנת רנ"ה אשר ישועה היתה לכל אחד ואחד בפרט, ומה גם בעניני הכלל, ואשר אחת לאחת במשך השנים על כולם מסר נפשו הטהורה. וכשלשה שנים ערך יסוד בנית כרם חמד ישיבת תו"ת עד שהביאה ליסדה בפועל על יסודי השקידה בנגלה ודא"ח ליטע אילני חמד, עצי הדעה והחיים האלקים, ויסקלהו מכל אבן נגף מבלי התחשב עם כל התעמולה והעבודה הקדושה, ומני אז עד עתה העמיד בזרוע כאל בהצלחה מופלגה אלפי תלמידים, בכל מקום שהם יברכם האל הטוב. וישם פניו אל צאן מרעיתו להשפיע למו שפעת דעת בריבוי דרושים מאירים על העבודה וההשכלה ויערוך קונטרסי העבודה ועץ החיים. וישכיל מצוא רווחה לעם הקודש להרחיב תחום המושב. וימצא מזור ליתן חופש לעובדי משמרת הקדש מן הצבא. ולא אמר די וילך הלך וגדל לקרב לב ישראל לאביהם שבשמים, וידרוש בתפלתו תחנוני חסד אל עליון על עמו ונחלתו. והנה פתע פתאום נכבה אור ישראל השמש שבה לזבולה, אל עליון מי ינחמנו... |