א אינטערעסאנטער מהר"ל אין נצח ישראל:
וכבר נשאלנו על זה מן האומות, באמרם כי אתם אומרים כי ישראל הם האומה הטובה, ואם כן איך משתוקקין אל הרע תמיד. ולא שהם חפצים ברע למתנגדים להם בדתם, רק כי אותו אשר הוא עמיתו, עמו בתורה ובמצות, מבקש רעתו ולא טובתו, והתורה אמרה (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך". ואולי אתם מפרשים, אשר הוא כמוך במעלה ובמדריגה - תאהב אותו. וכל אחד רואה עצמו שהוא יותר במעלה, ולכך אין צריך שיאהב את אחר, עד כאן שאלה שלו. ושאלה זאת היא שאלה קדומה מן האומות על ישראל. ובאמת דבר זה הוא גנאי נגד האומות, כאשר תראה בכל האומות שאין מדה זאת נמצא ביניהם:
וזאת תשובתנו על דבר זה; מה שאין האומה הזאת באהבה האחד עם אחיו, הוא עצם הגלות, שהפריד השם יתברך את חבור שלהם, וחלקם והפיצם. ומאחר שחלקם והפיצם, דבר זה גורם גם כן שיהיו מחולקים בדעתם. שאם לא היו מחולקים, לא היה מקויים בהם הפיזור והפירוד - אותם שהם אחד, ולב אחד להם. ואם יש להם לב אחד ביחד, אין כאן פיזור בין האומות.
לויט די ווערטער פון הייליגן מהר"ל קומט אויס, אז זיך אויפהערן שלאגן איז קעגן דעם גזירת הגלות... (מעגליך וועגן דעם שלאגט מען זיך אין סאטמאר מער ווי איבעראל...) און ווי לאנג מ'שלאגט זיך איז א סימן אז מען איז נאך אין ביטערן גלות.
אבער למעשה אז מ'טראכט אריין אין די ווערטער ליגט דערין א מורא'דיגער אמת. אדרבא, זאגט איר אליין, מיט וואס וואלט א איד אין אמעריקע געשפירט דעם גלות ?! מיטן נישט האבן א "יוקאן" ?! נישט קענען פארן צען מאל א יאר אויף פלארידא ?!
קלאר אז היינט שפירט מען ליידער בעיקר דעם גלות אין די אומאויפהערליכע מחלוקת און קריגערייען צווישן אידישע ברידער !
לאמיר האפן אז מיר זאלן שוין בקרוב אויסגעלייזט ווערן פון אלע סארט גלות'ער, און מיר זאלן זוכה זיין צו מקבל זיין משיח צדקינו, ומלכינו מרן רבינו הגה"ק שליט"א בראשינו, בב"א.
וכבר נשאלנו על זה מן האומות, באמרם כי אתם אומרים כי ישראל הם האומה הטובה, ואם כן איך משתוקקין אל הרע תמיד. ולא שהם חפצים ברע למתנגדים להם בדתם, רק כי אותו אשר הוא עמיתו, עמו בתורה ובמצות, מבקש רעתו ולא טובתו, והתורה אמרה (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך". ואולי אתם מפרשים, אשר הוא כמוך במעלה ובמדריגה - תאהב אותו. וכל אחד רואה עצמו שהוא יותר במעלה, ולכך אין צריך שיאהב את אחר, עד כאן שאלה שלו. ושאלה זאת היא שאלה קדומה מן האומות על ישראל. ובאמת דבר זה הוא גנאי נגד האומות, כאשר תראה בכל האומות שאין מדה זאת נמצא ביניהם:
וזאת תשובתנו על דבר זה; מה שאין האומה הזאת באהבה האחד עם אחיו, הוא עצם הגלות, שהפריד השם יתברך את חבור שלהם, וחלקם והפיצם. ומאחר שחלקם והפיצם, דבר זה גורם גם כן שיהיו מחולקים בדעתם. שאם לא היו מחולקים, לא היה מקויים בהם הפיזור והפירוד - אותם שהם אחד, ולב אחד להם. ואם יש להם לב אחד ביחד, אין כאן פיזור בין האומות.
לויט די ווערטער פון הייליגן מהר"ל קומט אויס, אז זיך אויפהערן שלאגן איז קעגן דעם גזירת הגלות... (מעגליך וועגן דעם שלאגט מען זיך אין סאטמאר מער ווי איבעראל...) און ווי לאנג מ'שלאגט זיך איז א סימן אז מען איז נאך אין ביטערן גלות.
אבער למעשה אז מ'טראכט אריין אין די ווערטער ליגט דערין א מורא'דיגער אמת. אדרבא, זאגט איר אליין, מיט וואס וואלט א איד אין אמעריקע געשפירט דעם גלות ?! מיטן נישט האבן א "יוקאן" ?! נישט קענען פארן צען מאל א יאר אויף פלארידא ?!
קלאר אז היינט שפירט מען ליידער בעיקר דעם גלות אין די אומאויפהערליכע מחלוקת און קריגערייען צווישן אידישע ברידער !
לאמיר האפן אז מיר זאלן שוין בקרוב אויסגעלייזט ווערן פון אלע סארט גלות'ער, און מיר זאלן זוכה זיין צו מקבל זיין משיח צדקינו, ומלכינו מרן רבינו הגה"ק שליט"א בראשינו, בב"א.