היידפארק — ארכיוו
זוך אין אלע ארכיוון
הויפט זייט » כל העולם כולו » מעלות וואס א מרא דאתרא דארף פארמאגען

מעלות וואס א מרא דאתרא דארף פארמאגען

6 פאסטס אין ארכיוו · אשכול #1808916

feineryid » 16/2/2006 19:41

ביטע זאגט אייער מיינונג

וואסערע מעלות דארף א מרא דאתרא פין די גרעסטע יודישע קהל אין אמעריקע פארמאגען:?

ער האט געהארוועט אויף תורה אלע זיינע יארען

ער איז א גרויסער תלמיד כחם

ווען עס קימט אויף ערענסטע הלכה שאלות האט ער די כח התורה דאס מברר צי זיין

ער האט נישט מורה פין קיינעם ארויס צי קימען מיט די אמתדיקע דעת התורה

ער איז נישט קיין חונף צי עזיי פנים שבדור אין פירט דארעך די דעת התרורה הטהורה אנע מורה

ער האט די גרעסטע אין די שווערסטע טילופ וואס מקען קויפען ביי ..G&G

ער איז מעורר יודען צי תשובה דארך זיינע דרשות אין תורות

ער טאנצט שיין מצוה טאנץ

ער האט א שיינעם שמיכעל

ער האט קריזמע

איר קענט צילליגען אנדערע מעלות וואס עטס האלטס סאיז וויכטיג

מענדלטב » 16/2/2006 21:08

ער דארף קענען זאגן "עפרא לפומי' און "איך וועל אים אריינשניידן אין די זיבעטע ריפ",

העלפ_פליז » 16/2/2006 21:10

ער דארף קענען שור שנגח את הפרה

yohcee718 » 16/2/2006 21:24

א מרא דאתרא ווייס איך נישט אבער ווער ס'איז א מנהיג ישראל אמיתי
גיט אונז דער בעל מסלת ישרים (פרק יט) א גוטע וועג דאס פעסט צושטעלן וז"ל

[אויב איר זעט דא אייער פערזענליכע רבי דאמאלס בלייבט ביי איהםף אויב נישט כאפט אייער הוט און אנטלויפט צו א צוייטען!!!! ]

...אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ב"ה יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו, כי אז יעבוד עבודתו לתכלית זה, שלפחות מצדו יהיה כבודו יתברך מתגדל ויתאוה כל שאר בני האדם יהיו כמו כן, ויצטער ויתאנח על מה שממעטים שאר בני האדם, וכל שכן על מה שממעט הוא עצמו בשוגג או באונס או בחולשת הטבע, אשר קשה לו לישמר מן החטאים בכל עת, כענין הכתוב (קהלת ז
'(:כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:

ודבר זה ביארוהו בתנא ד"א ז"ל אמרו: כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקב"ה כו', כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו וכו', נמצאת למד שזאת היא הכוונה המעולה שהיא רחוקה לגמרי מכל הנאת עצמו, ואינה אלא לכבודו של מקום ולקידוש שמו יתברך המתקדש בבריותיו בשעה שעושים רצונו, ועל זה אמרו (זהר כי תצא):איזהו חסיד המתחסד עם קונו: והנה החסיד כזה מלבד העבודה שהוא עובד במעשה מצותיו על הכונה הזאת, הנה ודאי צריך שיצטער תמיד צער ממש על הגלות ועל החורבן, מצד מה שזה גורם מיעוט כביכול לכבודו ית', ויתאוה לגאולה לפי שבה יהיה עילוי לכבוד השם יתברך, והוא מה שכתב התדב"א שהבאנו למעלה, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים וכו', ויתפלל תמיד על גאולת בני ישראל והשבת כבוד שמים לעילוי.

ואם יאמר אדם...שכל חסד שעושים לעצמם הם עושים לטובת נפשם ולהנאתם, ואינם מתכוונים לכונה השלמה הזאת, ולא מבקשים על עילוי הכבוד וגאולתן של ישראל, שהרי אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל וברבוי כבודם שזה תלוי בזה באמת, וכמו שכתב בתד"א שהזכרתי ומתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל:

נמצאת למד שב' דברים... שהנה ראוי לכל חסיד שיתכוין במעשיו לטובת דורו כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם. והוא ענין הכתוב (ישעיה ג'): "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו", שכל הדור אוכל מפירותיו, וכן אמרו חז"ל (ב"ב ט"ו): היש בה עץ אם יש מי שמגין על דורו כעץ, ותראה שזהו רצונו של מקום שיהיו חסידי ישראל מזכים ומכפרים על כל שאר המדריגות שבהם, והוא מה שאמרו ז"ל בלולב ומיניו (ויקרא רבה): יבואו אלה ויכפרו על אלה שאין הקב"ה חפץ באבדן הרשעים, אלא מצוה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם ולכפר עליהם, וזה צריך שיעשה בכונת עבודתו, וגם בתפלתו בפועל דהיינו שיתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה ולהשיב בתשובה מי שצריך לה, וללמד סניגוריא על הדור כולו:

וכבר אז"ל (יומא ע"ז): על הפסוק "ואני באתי בדבריך" שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד אלא כשלימד סינגוריא על ישראל, וגדעון נאמר לו (שופטים ו'): "לך בכחך זה", לפי שלמד סניגוריא על ישראל, כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה, הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת והוא דבר שהטבע יעיד עליו, והוא ענין כהן גדול שאמרו עליו (מכות י"א): שהיה להם לבקש רחמים על דורם ולא בקשו. וכן אמרו (שם): ההוא גברא דאכליה אריא ברחוק תלת פרסי דריב"ל ולא אשתעי אליהו בהדיה, הרי לך החובה המוטלת על החסידים לבקש ולהשתדל על בני דורם, והנה כבר בארנו חלקי החסידות הראשיים ופרטיהם מסורים לכל שכל ולכל לב טהור להתנהג בהם בדרך הישר לפי השרשים האלה כל דבר בעתו:

זאליסאסמאן » 21/2/2006 00:45

ער דארף זאגען יעדע צווייטע ווארט " דער רבי זי"ע אין דאס אלעס.

חוץ פון דעם קען ער זיין א שטריק.

פאקטיש » 21/2/2006 14:31

פאקטיש האב איך געהערט א גוט ווארט אז היינט לערנט יעדער תורה לשמה ווייל אין די גמרא שטייט, וואס הייסט תורה "שלא" לשמה, על מנת שאהי' רב, אז מען לערנט אז מען זאל קענען ווער א רב, א רבי און היינט פאקטיש, ווייסט פאקטיש יעדער אז לערנען איז גענצליך איבעריג פון די פארשריפטן פון צו ווערן פאקטיש א רבי ממילא לערנט יעדער תורה לשמה